אז מה באמת אורך החיים הממוצע של פוסטים?
בשנת 2018, סקוט מ. גרפיוס פרסם לראשונה נתונים על אורך החיים של פוסטים ברשתות חברתיות. כלומר כמה זמן מרגע הפרסום הם עוד זכו לחשיפה אורגנית. מאז הוא מעדכן את הנתונים כמעט מידי שנה, כי האלגוריתמים וגורמים אחרים בפלטפורמות משתנים עם הזמן. הנתונים המוצגים במאמר זה הם אלו שגרפיוס פירסם בספטמבר 2024.
כדי לנטרל פוסטים שזכו להצלחות מטאוריות וכאלה שנכשלו כישלון חרוץ, גרפיוס בנה מדד. הוא קרא למדד "זמן מחצית חיים". זהו משך הזמן שלוקח לפוסט לקבל *מחצית* מכלל המעורבות שלו (כגון לייקים, שיתופים ותגובות). קוטר אמנם התייחס במאמר שלו לרוב הרשתות. אבל כנראה שלקח בחשבון את אלו הפופולריות יותר בארה"ב. אני הוספתי לכם נתונים גם על רשתות אחרות (טיקטוק ופודקאסט) שנכון למועד כתיבת הכתבה, פעילות נהדר בישראל.
זה בטח לא יפתיע לגלות אתכם לגלות שלכל רשת חברתית יש את הקצב שלה, ממש כמו דופק ייחודי. אז קבלו את מצעד אורך חיי הפוסט ברשתות החברתיות:
- סנאפצ'ט – הפוסטים נעלמים מיד – 0 דקות! זה אולי מסביר למה הרשת לא משמשת כרשת שיווקית.
- X ( טוויטר לשעבר) – 43 דקות בלבד. בערך כמו הזמן שלוקח לי להחליט מה לאכול לארוחת צהריים. מבאס מידי.
- פייסבוק וטיקטוק- שעה ורבע. בדיוק הזמן שלוקח לי לסיים פגישת עבודה.
- אינסטגרם- כמעט 20 שעות. מפתיע לטובה.
- לינקדאין – יום שלם! 24 שעות ו-18 דקות. ווואו. זה עוד הסבר ללמה הרשת בתנופה.
- יוטיוב- כמעט 9 ימים. לא רע בכלל!
- פינטרסט: 3.76 חודשים! מפתיע, נכון? רק חבל שבישראל הפינטרסט לא באמת מצליח כרשת שיווקית.
- פודקאסט: בין ימים לשבועות. זה חד משמעית מלך טווח החשיפה.
הנתונים הללו הם לא קודש הקודשים
א. חשוב להבין שהנתונים האלה הם ממוצעים. כולנו מכירים פוסטים שקיבל ועוד ועוד תגובות גם ימים אחרי, ואפילו פוסטים "שמתעוררים לחיים" חודשים אחרי שפורסמו רק אם מישהו גלל בפרופיל שלנו לאחור, קרא אהב הגיב והופ, הפוסט קיבל חיים חדשים.
ב. הנתונים האלה משתנים בתדירות מהירה, בעקבות שינוים באלגוריתם וכניסה של פלטפורמות חדשות (אי אפשר להפריז בתיאור השינוי שחוללה כניסת טיקטוק, על האלגוריתם של שאר הרשתות).
ג. אורך חיי פוסט תלוי בכל כך הרבה גורמים, חוץ מאשר הפלטפורמה בראש ובראשונה. איכות התוכן או מידת הרלוונטיות שלו לקהל הקוראים ולרשת החברתית.
תובנות והמלצות
- להתאים ציפיות-
גם במשך הזמן שאתם משקיעים בפוסט וגם לגבי הציפיות שלנו מחשיפה שלו. היות וחיי המדף קצרים, לא נכון להשקיע שעות אינספיות בכל פוסט, או תקציב ם גבוהים הבפקת סרטונים. - חיי המדך הקצרים הם גם יתרון-
פוסט זה רק פוסט. אם הוא הצליח, נהדר. אם לא, מחר יהיה פוסט חדש, עם מסר חדש וסיכויי הצלחה חדשים. ברוב המקרים אנשים בכלל לא יזכרו מה פרסמנו אתמול. הם כן יזכרו איך זה גרם להם להרגיש, אבל זה כבר בכתבה אחרת. - התאמת התוכן לפלטפורמה ולקהל היעד-
ואת זה לומדים בעיקר המתנסות. ככל שנעלה עוד פוסטים, נהנה מסטטיסטיקה אישית מלאת תובנות. - עדיף שזה יהיה קל לנו –
ההצלחה מגיעה אם נשווק במקום שהכי נוח לנו. אם קל לנו לצלם סרטונים, נבחר בטיקטוק או יוטיוב, אם הכתיבה היא הפורטה שלנו נסתער על פייסבוק ולינקדאין. כי כשקל לנו, יש סיכוי הרבה יותר גדול שנתמיד לאורך זמן. והתמדה היא ה-מפתח לחשיפה. - תזמון חכם-
פרסמו בשעות השיא של הקהל שלכם. למשל בפניה לאמהות בחופשת לידה, מסתבר ש- 3:00 לפנות בוקר היא שעה של חשיפה מעולה. ובלינקדאין, שהיא פלטפורמה עסקית, שעות תחילת היום או הפסקת הצהרים נחשבות לשעות עם סיכוי חשיפה טובה יותר. - איכות מעל כמות-
אל תתפתו לפרסם סתם כדי "להיות נוכחים". תוכן איכותי ורלוונטי יחיה הרבה מעבר ל"תוחלת החיים" הממוצעת שלו.
אינטראקציה עם הקהל:
סיימו פוסט בשאלה קלילה, כזו שלא מחייבת כתיבה ארוכה או מחשבה מעמיקה. זה עשוי להגדיל את היקפי המעורבות של הפוסט. ואם הגיבו לכם לפוסט, אל תשכחו לענות לתגובות, שאלו שאלות, צרו דיאלוג. פוסטים עם יותר אינטראקציות נשארים רלוונטיים יותר זמן.
אם מטרה שלנו היא בניית מותג אישי או עסקי, כזה שמייצר בולטות בזכות הייחוד שלו, הדבר המשמעותי הוא האיכות וההתמדה!
תתמקדו ביצירת תוכן מעניין ורלוונטי לקהל שלכם, תתמידו לאורך זמן ותראו איך הפוסטים שלכם ממשיכים לחיות הרבה מעבר ל"תוחלת החיים" הממוצעת שלהם.
אז קדימה – צאו ליצור תוכן מדהים!
